החלטה בתיק ת"א 409-08

ביום 26/3/12 ניתן פסק דין בתיק זה המחייב את המבקשים לשלם למשיבה סכום של 890,535 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 7/10/01 ( "פסק הדין").

המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 3998/12) ובבקשה זו הם עותרים לעיכוב ביצוע של פסק הדין.

המבקשים טוענים שסיכויי הערעור טובים, אולם מטעמים מובנים לא אתייחס לטענה זו (בש"א 6378/96 החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ נ' שיינר (17/10/96)). עוד הם טוענים וזה העיקר לענייננו, שנגד המשיבה מתנהל הליך בתיק הוצאה לפועל  26-03946-11-4 אשר בגדרו הוטל צו עיקול על נכסי המשיבה ובכלל זה, זכויותיה על פי פסק הדין. המבקשים מוסיפים וטוענים כי עד לעת האחרונה לא נקטה המשיבה בהליך כלשהו לאכיפתו של החיוב על פי פסק הדין, אלא שעתה כאשר היא עושה כן ונוכח קיומו הליך ההוצאה לפועל נגד המשיבה, קיים חשש שאם ישלמו המבקשים למשיבה את הסכום על פי פסק הדין, הם לא יוכלו לשוב ולהיפרע ממנה, אם יתקבל ערעורם.

המשיבה אינה כופרת בכך שאכן מתנהל נגדה הליך ההוצאה לפועל האמור והיא אף הוסיפה וציינה שחיובה כלפי הזוכה באותו הליך, הוא תולדה של העובדה שהמבקשים לא שילמו את חובם על פי פסק הדין. היא מוסיפה וטוענת, שאין לה התנגדות שהמבקשים ישלמו את החוב במישרין לאותו זוכה.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה בחלקה, היינו, לעכב את ביצוע פסק הדין בתנאי שהסכום המגיע מן המבקשים יופקד במלואו בידיו הנאמנות של צד שלישי.

אכן, הכלל הוא שאין נעתרים לבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, שכן לרוב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן לתקנו [ע"א 8385/09 מועצה מקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (24/2/10) ( "עניין סונול")]. החריג לכלל מתקיים כאשר "יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור" (עניין סונול והאסמכתאות בפסקה 6 שם).

בענייננו, עלה בידי המבקשים להראות שמתקיים התנאי, שכן נטען, ולא הוכחש, שאם לא יעוכב הביצוע, ישולם סכום פסק הדין לצד שלישי והמבקשים לא יוכלו לשוב ולהיפרע מן המשיבה, במקרה שיתקבל ערעורם.

המשיבה טענה אמנם שהיא חברה סולבנטית העומדת בכלל מחויבויותיה הכספיות (סעיף 17 לתצהיר התומך בתשובה), אלא שהצהרה זו איננה מתיישבת עם הטענה - שכאמור, לא הוכחשה - שנגד המשיבה מתנהל הליך הוצאה לפועל, שבגדרו עליה לשלם סכום המתקרב ל-3 מיליון ש"ח. עובדה זו אינה מתיישבת עם ההצהרה שהמשיבה היא סולבנטית ועומדת בכל חיוביה.

התוצאה היא לכן, שיש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. יחד עם זאת, וכדי לאזן במעט את אינטרס המשיבה, יש מקום להתנות את עיכוב הביצוע בכך שסכום פסק הדין יופקד בידיו הנאמנות של צד שלישי, כך שאם יידחה הערעור במלואו או מקצתו, לא תעמוד המשיבה בפני שוקת שבורה בניסיון לגבות מן המבקשים את החוב. בהתאם לכך, תנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין הוא שהמבקשים יפקידו את מלוא סכום פסק הדין בידיו הנאמנות של בא כוחם, אשר - לעניין זה - ישמש גם נאמן של המשיבה.

על המבקשים להפקיד את הסכום תוך 14 ימים ובא כוחם יגיש לבית המשפט, עם העתק לב"כ המשיבה, הודעה שהדבר נעשה. אם לא יופקד הסכום האמור, במלואו במועדו, יתבטל עיכוב הביצוע מכוחה של החלטה זו.

ניתנה היום,  ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: